פסק-דין בתיק ב"ל 15548-11-08

1.         זוהי תביעה להכיר בפגימה ממנה סובל התובע בכפות ידיו כ"פגיעה בעבודה" על דרך המיקרוטראומה ולחילופין, כ"מחלת מקצוע", כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק").

רקע עובדתי:

2.         התובע הועסק החל משנת 1971 כאזרח עובד צה"ל במפעל הרכב.

3.         בטופס תביעתו למל"ל טען התובע, כי בכל שנות עבודתו הועסק כמכונאי ציוד מכני כבד וכי  בעבודתו זאת השתמש בציוד רוטט, בעיקר - פטישי אויר.

את הפגימה בידיו מייחס הוא לשימוש בציוד הרוטט.

4.         בהודעתו לחוקר המל"ל הבהיר התובע, כי לאמתו של דבר הועסק כמכונאי במשרה מלאה רק עד 1986 . ממועד זה ואילך שימש מנהל מחלקות שונות, תחילה - בשנים  1986 ועד 1992 שימש מנהל מחלקת פירוק משאיות ומאז ואילך שימש מנהל מחלקת נגמ"שים ורכב כבד.

למען העמד דברים על דיוקם יצויין, כי עפ"י אישור המעביד (נ/5) , עבד התובע בארבע מחלקות שונות, לפי הפירוט דלקמן: עד שנת 1986 -  כמכונאי במחלקת נגמשים, טנקים ומשאיות; בשנים 1986 - 1994 עבד כמנהל עבודה במחלקת פירוק משאיות ; בשנים 1994 - 1998 עבד כמנהל עבודה במחלקת נגמ"שים ומ 1998 - ואילך , שימש מנהל עבודה במחלקת ציוד שלגים ומשאיות.

5.         באשר למהות עבודתו ומתכונתה מסר התובע לחוקר :

" משנת 1971 עד 1986 עבדתי כפועל בעבודה פיזית ובשימוש בכלים

פניאומטיים ופטישי אויר.

משנת 1986 קיבלתי מחלקת פירוק כדי לנהל אותה. כמנהל חדש המשכתי לעבוד עם העובדים ביחד, כל היום פירוק משאיות בעזרת פטישי אויר, 6 - 7 שעות ביום עם פטישי אויר . המשכתי בעבודה פיזית זאת עד שנת 1992 - 1993 ...קיבלתי מחלקת נגמשים שזה פחות  פירוק אבל יותר עבודה פיזית - הרכבת זחלים בעזרת הידיים, להרים הכל בעזרת הידיים. התעסקתי יותר בעבודה פיזית מאשר בניהול, אני בשטח עם העובדים כל הזמן."

התובע הבהיר בהודעתו, כי החל משנת 2000 , אין הוא עובד עוד "ממש פיסית", אלא עוסק יותר בניהול. למשך שעות מספר בלבד עוזר הוא לפועלי המחלקה. כך העיד לעניין זה:

" אני מנהל את המחלקה ולא עובד פיזית. אציין, כי מידי פעם אני כן עוזר לעובדים שאני נדרש אבל לא זו עבודתי כיום. משנת 2000 בערך אני עובד בניהול המחלקה...אני נותן עבודה לעובדים, תוכנית עבודה ומעקב. במפעל אני מפקח על העובדים בשטח המחלקה. אני לא איש משרד ואני נמצא עם העובדים. אציין שאני מידי יום עובד כמה שעות עם העובדים בעבודה פיזית. אני עוזר בפירוק והרכבה של גלגלים שיש צורך לתקן רכבים, לשטוף חלקים ורכבים. אין לי מספיק עובדים במחלקה ולכן אני עובד בעצמי, בערך כל יום אני עובד 3 שעות בממוצע בעבודה כפועל. בעבודתי כפועל אני מבצע פעולות של הרכבות וחיבור נגררים לרכבים, הרכבת זחלים, פירוק והרכבה של גלגלים של משאיות, מדובר בעבודה מרובה מסביב לרכב ומגוונת. את העבודה אני עושה עם הידיים."

עוד הבהיר התובע, בהמשך:

" במהלך השנים עבדתי עם פטישי אויר ומפתחות להרכבות ופירוקים , עבדתי עם פטישים רגילים וכבדים ועם ג'קים ועם מוטות "לום". הרבה עבודה עם הידיים כי לא היו מנופים. גם היום אני  בעבודה עם פטיש אויר ופטישים אולי 10 דקות ביום.

...

במשך השנים עשיתי עבודות בגבהים משתנים, לפעמים למעלה על הרכב ולפעמים מתחתיו או בצידיו. הפעולות שאני עושה עם השנים הן פעולות דומות וחוזרות על עצמן אבל זה משתנה מרכב לרכב, כי הרכבים שונים."

במענה לשאלת החוקר אישר התובע, כי ביצע פעולות נוספות במסגרת עבודתו:

" ...פעולות של קיפול צינורות וכבלים, פירוק והרכבה של ברגים ואומים, כיום פחות מאז שהפסקתי לעבוד כפועל רגיל אז אני פחות עושה זאת וזה כאשר אני עוזר לאחרים בפירוקים והרכבות, יותר בהרכבות ופחות בפירוקים."